ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
57307-03-11
02/07/2012
|
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין - נשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
ח.כ.
עו"ד פייסל מוסא
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ארז בן דוד
|
| פסק-דין |
1. לפני ערעור על החלטת ועדת הערר לשירותים מיוחדים, אשר דחתה ביום 26.4.10 את בקשתו של המערער לקצבה מיוחדת למתן שירותים מיוחדים.
2. התיק נדון על פי טיעוני הצדדים בכתב.
3. המערער טוען, מפי ב"כ, כי הוא סובל מאפילפסיה ומפרכוסים בתדירות גבוהה, עד פעמיים ביום. מו כן הוא חולה באסטמה ובסכרת, ועל פי המסמכים הרפואיים שהוגשו דיווח לרופאיו על בריחת שתן. החלטת הוועדה בעניינו אינו מנומקת כנדרש. המערער התלונן בפני הוועדה כי אשתו עוזרת לו במקלחת, ואף הוועדה ציינה כי הוא סובל מאפילפסיה חמורה. אף על פי כן לא קבעה הוועדה כי המערער זקוק להשגחה, וגם את החלטתה זו לא נימקה כראוי.
4. מנגד טוען המשיב כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. על פי מבחן ה-ADL המערער אינו זכאי לקצבה המתבקשת. הניקוד שניתן לו על ידי הוועדה ניתן ברוחב לב, ועדיין אין הוא מזכה במתן הקצבה. המערער לא התלונן בפני הוועדה על בריחת שתן, ותדירות התקפי האפילפסיה אינם רלבנטיים לצורך מתן הקצבה.
5. למערער דרגת נכות צמיתה בשיעור של 80% ודרגת אי כושר בשיעור של 100%. תקנה 2(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978 (להלן - התקנות) קובעת כי זכאי לקצבה מיוחדת למתן שירותים מיוחדים נכה התלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיום ברוב שעות היממה. הוועדה בדקה את תפקודו של המערער והגיעה למסקנה כי אינו תלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום, ואינו זקוק להשגחה מיוחדת. הוועדה אמנם מצאה כי המערער זקוק לסיוע בחימום האוכל, וברחצה, בשל חשש מנפילות. אולם אין די בכך כדי להגיע למסקנה כי המערער עומד בריטריונים לקבלת הקצבה המיוחדת.
6. גם מחלת האפילפסיה שבה לוקה המערער אינה מקנה, כשלעצמה, זכאות לקצבה. בדבריו לוועדה אמר המערער כי היה לו התקף חזק שלשום (ע' 3). מכאן שאין מדובר בהתקפים פעמיים ביום. המערער גם לא התלונן בפני הוועדה על בריחת שתן.
7. הסמכות לקבוע את מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת נתונה לוועדה, ובית הדין לא יתערב בה אלא אם נפלה טעות משפטית בהחלטתה. בענייננו אין כל טעות שבחוק בהחלטת הוועדה, ועל כן דין הערעור להדחות.
הצדדים רשאים לפנות לביה"ד הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ב, 02 יולי 2012, בהעדר הצדדים.